"עיקר המחנך שלך הוא אתה בעצמך"
בגיל הנערות וההתבגרות, הנערה מוצאת את עצמה פעמים רבות בעמדה פנימית פסיבית של קבלה והשפעה מהסביבה שלה- בעיקר מהחברות לטוב ולמוטב, וגם מההורים ומהצוות החינוכי. מטרתו של מאמר זה היא לפתח בתוך הנערה את התובנה וההרגשה שאני אחראית לחינוך של עצמי, אני אחראית לעתיד שלי ואני – המחנכת של עצמי! ביכולת שלי לבחור ולגדול ולצמוח לאישיות בנויה ויציבה, וביכולת שלי לבחור האם להישאר איפה שאני בלי לזוז ולשאוף קדימה. העתיד שלי נמצא בידיים שלי, ועלי לפעול ולהתבונן באופן אקטיבי בבחירת מסלול חיי כבר מעכשיו.
כשנשאל נערה מצויה- "מי המחנך שלך?". נקבל מגוון תשובות- אמא שלי, ההורים שלי, המשפחה שלי, המחנכת שלי, המורים, המדריכה בסניף, החברות, הרבנים, ועוד אפשרויות כיד הדמיון.. ייתכן ונצטרך לעזור לה להגיע אל תובנה עמוקה יותר בעזרת שאלות מכוונות כדי שתפנים את עומק מהות השאלה- מי הבוחר את מסלול חייך? האם ההורים שלך הם הבוחרים בשבילך? האם יש לך בחירה ואפשרות לחנך את עצמך? מי נותן לך את המחשבות והשיקולים במה לבחור? מי נשאר אתך בבחירות שלך גם אחרי מעשה? בשורה התחתונה- אחרי שכולם אמרו לך מה נכון לעשות- מי הבוחר מה לעשות? נכון שיש לך הרבה אנשים טובים ודמויות שמלוות אותך בחייך, אך עיקר הכח של הבחירה ושל החינוך של עצמי נמצא בידיים שלי.
הגדרות רבות למושג חינוך- נביא שניים מתוך רבות ונתבונן בהם-
"חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות". (אנציקלופדית אביב).
"לגדל ולפתח את טבעו והכשרתו של הילד שנמצאה בו במידה קטנה או בכוח ובהעלם לבד- ולגלותה". (הרבי מפיאסצנה).
ההבדל המהותי בין התפיסות היא- האם אני כלי קיבול להשפעות הסביבה ורק לומד ומחקה אותן? או שיש בי משהו עצמי, עמוק הרבה יותר? התפיסה של הרבי מפיאסצנה היא שאת נמצאת במרכז העולם שלך כמו שמובא בסכמה. וטוב שכך. כך בדיוק ה' רוצה שנרגיש "בשבילי נברא העולם", ואנחנו מתבוננים על הסובב אותנו מתוך עצמנו. מטרת החינוך היא לגדל מה שנמצא בתוכך, בפנימיותך, ברצונות ובחלומות העמוקים שלך- ולא להיות רק חקיין טוב של הסביבה החיצוני שלנו.
איך עושים את זה? איך את יכולה לבנות את עצמך, את הבחירות שלך? את האני הפנימי שלך?
בסכמה זו אנחנו מבינים באופן חזותי את התהליך שאנחנו עוברים בתוך עצמנו בבניית האישיות שלנו. מסכמה זו אנחנו רואים את ה"אני" במרכז, ואת היכולת שלי להשפיע על בניין האישיות של עצמי- כדברי הרבי מפיאסצנה הי"ד- הייחודיות של הרב'ה מפיאסצנה הייתה שיטת החינוך הסדורה אל הנוער והמחנכים, והספר הראשון ביהדות שיצא אל הנוער בעצמו כדי לתת להם כלים לבנות את עולמם הפנימי- נביא מעט מדבריו המתוקים-
"לא די ללמד את הנער רק שחוב עליו לשמוע לקול המחנך ותו לא כי לא יועיל בזה הדבר, כי לסוף יראה את רבו למתנגדו לעריץ זר עליו. העיקר הוא להכניס בליבו דעה זו שידע שהוא, הנער בעצמו, הוא עיקר המחנך העיקרי של עצמו. לא קטן ונער הוא רק נצר מטע ה' בכרם בית ישראל הוא ועליו הטיל ה' חוב זה לגדל ולחנך את עצמו לעץ גדול עץ החיים ולעשותו לעבד ה' צדיק וגדול בתורה…"
את המחנכת של עצמך, את הבוחרת את חייך, זה רצון ה' שנגדל את הכוחות והאוצרות שהוא שם בתוכנו. כדי שהתובנה המשמעותית הזאת תיכנס קצת ללב, אני מזמינה אותך לעצור רגע, קחי דף ועט וכתבי מה הערכים שחשובים לך- דרגי אותם מאחד עד עשר, זה תהליך מרתק של התבוננות פנימית. ומתנה נוספת- תכתבי גם בחירות שבחרת בחיים, איפה את בחרת בעצמך מתוך האמונות שלך. המציאות הפנימית הבריאה היא שהאדם הוא הבוחר את חייו מתוך חיבור פנימי לה' יתברך ולעצמו.
מקורות:
הרבי מפיאסצנה "חובת התלמידים".
אנציקולופדיית אביב
