בואי לכנס בוטיק בלעדי

"האמת שיש הרבה מה לומר ולכתוב, וכשאשתי תחי' שאלה אותי אם אני וכן לומר מה דעתי על הלימודים של גב' טל שמידט, אמרתי לה- ברור, אני לא רק מוכן אני ממש רוצה… אז זהו, אני רוצה לכתוב כמה מילים לבעלים יקרים, כדבר איש אל רעהו…
אני מתאר לעצמי שאם אתם קוראים כעת את מה שאני כותב כנראה שגם אתם באותו מצב שבו הייתי אני לפני חצי שנה, כשאשתי שתחי' הציעה בפניי את הרעיון להצטרף למסלול הלימודים עם גב' טל שמידט, ואז אמרתי לו- "נו, אויש באמת, הצלחת להשתכנע לכל מיני מילים יפות של איזה קופרייטר מוצלח…" (ובלב חשבתי איך קל לשכנע אותן…) וכשעוד שמעתי את המחיר של הלימודים זה אפילו לא היה מתוכנן לעבור את מפתן המחשבה שלי, ורק אמרתי כדי לצאת ידי חובת הקשבה- שאחשוב על זה…
אבל.. ושוב אבל… ב"ה שזכיתי שהתקיים בי הפסוק "רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום", וכעת עם יד על הלב, אנחנו כעת אחרי חודש אלול , ר"ה, ויו"כ, וכל הימים הקדושים האלו, ניסינו כולנו להתקרב במשהו לקב'"ה, להתחזק בכל מיני דברים שרצינו, לתקן את הנפש, להמליך את השם עלינו, אני באמת לא יודע איך זה אצל כולם,(קשה לי לסגנן על הכתב את הרגשות הלב שלי שפורצות ברגש רב) אבל אני תמיד חשבתי, עד שאשתי תחי' התחילה ללמוד, שבד"כ האישה היא לא הפרטנר הנכון לכל העניינים הרוחניים או איך שתקראו לזה, האמת אני מתרגש כשאני כותב כאלו דברים- אני חושב שלקבל אישה שגם ב"ה עסוקה בעבודות הבית, כבישולים, כביסות, גידול הילדים- כיבכול עבודות שהם עם הגוף, ומכניסה לתוכן את הנשמה, ולא את הנשמה כמו שמתכוונים בסלנג, אלא את הנשמה האמיתית שהיא החלק הרוחני שבתוך כל אחד ואת מאיתנו, זה וואהו! זה מדהים! וזה ב"ה האושר הגדול והמתנה שקיבלתי לכבוד שנת תשפ"ג, שב"ה אני רואה את אשתי שתחי' הרבה יותר רגועה, וזה בהחלט משהו פנימי, משהו שמגיע מתוכנו, כנראה מהנשמה האמיתית שלנו. אשתי שתחי' תמיד משתפת אותי בתובנות מהלימודים, אני אומר בכנות, זה לא תמיד קל, אבל ב"ה שהיא כ"כ משוכנעת בתובנות ההם שמקבלים שם בלימודים, ולא רק שהיא משוכנעת, אלא שאני בעצמי מבין (ולא רק משתכנע) שזה כ"כ נכון, וכנראה שהאמת מדברת בעד עצמה. אני רוצה לתת דוגמא קטנה ברשתוה וברשותכם (סליחה מאשתי על השיתוף, אבל אולי זה יהיה לתועלת) לכל בעל ואישה יש במהלך החיים חילוקי דעות, לפעמים זה רק עניינים טכניים, לפעמים עניינים עמוקים ומהותיים יותר, ומידי פעםזה גורם לסוג של מחלוקת שיוצרת קצת ריחוק בין בני הזוג (קורה במשפחות הכי טובות) משום מה לאחרונה שמתי לב לתופעה שכבר חוזרת על עצמה לא פעם ולא פעמיים, שאחרי סוג של של חילוקי דברים בינינו ואני במצב שקצת מאוכזב מכך שאשתי תחי' לא קיבלה את דעתי וכנראה שגם היא באותו מצב (לא מצאתי תיאור אחר לזוג אחרי ויכוח…) כשאני יוצא מהבית (לפני שהגענו להסכמות בדין ודברים בינינו) להמשיך בשגרת סדר יומי, אני מקבל ממנה חיוך, מעבר לאמירת שלום הרגילה, חיוך כזה שאומר בוא נפריד בין הויכוח לקשר בינינו, אין ספק שזהו הרגשה נפלאה!
ובכלל, אני מיום ליום נוכח לדעת שהרבה שלווה ורוגע נכנסו לביתינו ב"ה, מאז הלימודים אצל גב טל תחי' (שכבר הפכה למושג אצלנו בבית…!) באמת שכאן המקון לברך מעומק הלב שתזכה הלאה לרוב הצלחה וסיעתא דשמיא תמיד. אמן.
אני רוצה רק לתמצת בכמה מילים- המסקנה שלי אחת! אין דבר כזה שאומרים שהאיש מהותו רוחנית יותר והאישה מהותה גשמית, אלא לכל אחד ואחת מיצירי כפיו של הקב"ה יש את חלק הגוף וחלק הנשמה, ואשרינו שזכינו בדורנו שלנו, ניתנת הזדמנות פז שכזאת ללמוד על חלק הנשמה שבתוכנו, ולהרגיש ביתר שאת את הרמירה שאומרים כל בוקר- אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא, תודה רבה לך אבא שבשמיים! לדעת להפוך את כל פעולות הגוף שלנו- הגשמיות לפעולות רוחניות עם כל… הנשמה!
ואי אפשר שלא להזכיר את הרווח הגדול שעל הדרך זוכים גם להפיץ וללמוד את הדברים הנפלאים האלו לעוד ועדו מברואי ד' יתברך ולהאיר עוד הרבה בתים בישראל, וזוהי שליחות וזכות עצומה!